במאמרו המפורסם של ביון מתקפה על החיבורים (בתוך: במחשבה שנייה, 1967) מתאר הפסיכואנליטיקאי את החלקים בנפשו של האדם התוקפים באופן הרסני את כל מה שממלא פונקציה של חיבור בין אובייקטים פנימיים וחיצוניים. האדם משליך על האחר חלקים מפוצלים באישיותו ומערבב בין עולמות רגשיים ומבנים לוגיים באופן כזה שהאחר בהכרח נדרש להתמודד עם התוקפנות שחש האדם בתוכו. […]

תרגול חמלה טומן כוח גדול אלא שהבנה ותרגול חמלה אינם פשוטים. בפוסט הבא תרחיבו את ההבנה באשר לשימוש בחמלה עצמית וכלפי האחר כבונה חוסן ותקבלו דרכים לתרגול והעצמה

איזה אוצר מסתתר שם עבורך 'בסוף עוד תצטרכי להודות לרגל הזו שלך' אמרה הפיזיותרפיסטית שלי והתכוונה לכך, ואני חשבתי על כל הפסיכולוגיה החיובית הזו, שהיא מאוד מסייעת לך כמטפל ויכולה מאוד להכעיס כשאתה בצד השני. באותו רגע, לא הרגשתי חיבור לחלק שניפגע בי, והייתי זקוקה לניסוח מחדש. כמטפל שבוחר לעסוק בתחום המכונה פסיכולוגיה חיובית אתה […]

להסכים לא לסבול מחרדה כשהייתי צעירה, הייתה לי מן קופסת קרטון כזו בתוכה שמרתי מכתבים ישנים ועליה הודבק דף מעיתון עם הכותרת: "יש לדאוג שהחרדות תשארנה גמישות". זה די מדהים שכשנזכרים אחורה מגלים שהנושאים שמעסיקים אותך היום, העסיקו אותך גם אז: גמישות, משבר, פגיעות וחוסן. מנקודת מבט רפואית, לחרדה יש מאפיינים, מבנה וטיפול. הפסיכיאטריה, היטיבה לסווג […]

מחכה לו שיבוא עשרות שיחי ורדים מקיפים אותי… מבין העלים הירקרקים ניבטים ניצנים ורודים, מגיח הצבע האדום ונח על לבן מלכותי… אני מסתובבת בין הורדים ומשתכרת מריחם, אצבעותיי מלטפות את עלי הכותרת, סופגות את טיפות הטל… ליבי נימלא אור ואוויר. זהו הרגע היקר ביותר עבורי בעולם כולו! עוד רגע חג וניחוחות הבישולים יתערבבו עם ריח […]

כשאת נמתחת לכל הכיוונים אני יוצאת מהחדר החם שלה ומחזיקה את העיניים שלי שלא יברחו להן הדמעות. הפער הזה, בין החום שהיא מספקת לבין העולם הקר שבחוץ מכה בי והמחשבות מתחילות לרוץ במעגלים: למה עשיתי לעצמי את זה? על מה בדיוק חשבתי? בשביל מה  אני צריכה את כל האחריות הזו, את כל הציפיות? בתקופה ההיא […]

אנחנו צריכים אותך איתנו צוות של שלושה מעריכים אותך: איך את זזה, עומדת, מתמודדת, כמה את חזקה פיזית ורגשית.. הם יוצאים וממלמלים ביניהם, דיבור כזה של אנשי בריאות, כאלו שמחזיקים בתשובות, שאת שם, המטופלת, כל כך זקוקה להן… עברנו חצי שעה כזו של הערכה ולחשושים עד שנימאס לי. 'תקשיבו' אמרתי, 'דברו לידי זו זכותי ומה […]

עד כמה החיים האלו שלנו שברירים אני מתבוננת ברגל שלי, המתעתעת, זו שתמיד שימשה אותי נאמנה, זו שלתומי חשבתי שתמיד תהיה ותשמש. רגל, חלק כל כך אינטגרלי ומובן מאליו. אני מתבוננת בצלקות שמקשטות אותה, בנפיחות, בזווית וחושבת על השיעורים שהגוף שלי החליט ללמד אותי. שיעורים על אמונה, על צורך על פחד ועל כאב. פציעה או […]

מצרים שלי לכל אחד מאתנו יש את מצריים הפרטית שלו, המקום אליו ברח למזור ושם השתקע ושועבד. אנחנו עובדים קשה בשביל מצריים שלנו, יש שעבורם מצריים זה צורך- הצורך באישור, בקבלה, באהבה או משהו אחר. עבור אחרים זהו הרגל או התמכרות אליהם בורחים ועבור אחרים זהו מקום, מקום עבודה, מקום במשפחה, זהות שגיבשנו. מודרכת עמה […]

אם היו שואלים אתכם מתי היה היום בו התחלתם לאהוב את עצמכם- הייתם זוכרים? ואולי זה לא קרה ביום אחד, ואולי זה עוד לא קרה. עבורי, היה זה מסע של גילויים, מסע בין נקודות מרובות בזמן בו, בין השאר, גיליתי שהעובדה שאני יודעת לתת מעצמי לאחרים ולתמוך בצורה מלאה ושלמה, עדין, אינה אומרת בהכרח, שלמדתי […]

בדרך לילה, עוד מעט חצות, אנחנו יוצאות מהופעה והיא מספרת לי שהיא כבר די בטוחה שהיא הולכת לעשות אירוע, משהו עם תהליך ורגש. מי שמכיר אותה יודע, שכשהיא אומרת 'די בטוחה' היא מתכוונת שזה יקרה בזמן הקרוב. כל הנסיעה דרומה אנחנו מדברות על נשים, נשים שהן גם וגם, גם אמהות וגם בעלות עסק וקרירה, גם […]

אמונות, מה הסיפור שלהן? האם חשבת פעם על הדרך בה נוצרות אמונות? מה התפקיד שלהן בחיינו ואיך הן משפיעות על האופן בו אנו חשים טוב לגבי עצמנו? "ילדה טובה אף פעם לא בוכה" "ילד טוב משאיר צלחת ריקה" " תממשי את עצמך אבל קודם כל בית ומשפחה" "בשביל פרנסה טובה צריך לעבוד קשה" לפני מספר […]