פוסטים

טיפוח חמלה לבניית חוסן אישי ולאומי

להיות חמלה

הכוח הגדול ביותר, טמון ביכולתנו להפגין חמלה, בשגרה ובטח בזמן מלחמה ושבר. אלא שחמלה אינה פשוטה להבנה ותרגול. בעוד רבים מיחסים לחמלה איכויות כמו רוך, חום, הכלה ואהבה מתרגלים יודעים שזוהי ראייה שאינה שלמה- בחמלה נמצאות גם איכויות כמו עוצמה, התמדה, נחישות, עצירה, שינוי כיוון.

הדלאי לאמה הגדיר חמלה כרגישות לסבל של העצמי ושל אחרים, תוך מחויבות עמוקה לנסות ולהקל עליו ולמנוע את הישנותו. במילים אחרות, חמלה היא היכולת להיות עם מקום כואב ולהביא לשם ריפוי.

חמלה דורשת מאתנו לחקור את התפיסות וההתנהגויות שלנו עד כה – להסתכל במבט ער לכאבים ולהסכים לראות שמה שעשינו והיינו עד כה- אינו אשמתנו, זו הייתה הגרסה הטובה ביותר שיכולנו להביא. לתרגל חמלה, זוהי מחויבות עמוקה לנסות להקל על סבל, להביא לצמיחה, התפתחות ושמחה.

עתה, כשעיננו פקוחות אנו יכולים לערסל את עצמנו ברחם עוצמתי ועוטף, רך אך גם מגן, שגם בתנאים קשים- יודע לברוא חיים. שם, להתחיל לגדל אותנו המוכנים להפגין יחס טוב כלפי עצמנו ולפעול למען הערכים החשובים לנו באמת.

טיפוח חמלה, לוקח זמן, זוהי תנועה עדינה ונחושה, לחפש רגעים קטנים ולסמן- 'כן, זוהי חמלה', להסכים להיות בתוך הרגע מלאי התפעלות, אהבה והוקרת תודה. זהו תהליך צמיחה שלא אחת מפגיש עם כאב תוך אמונה שניתן להיות בכאב ומשם לחולל שינוי. חמלה נמצאת במרחב ביני לבין עצמי, ביני לבין האחר והיא נמצאת גם במרחב בין קהילות, עמים ומדינות. ודווקא בזמנים קשים- תרגול חמלה- חשוב כל כך.

שאלו את תיך נהאת האן, אחד המנהיגים הרוחניים המוערכים, כיצד ניתן לפעול בעתות מלחמה כשיש כל כך הרבה סבל מסביב? תשובתו הייתה: 'היו העץ הכי בריא שאתם יכולים להיות'. אנחנו, כולנו, חלק מהאנושות- אם נדע לשנות את עצמנו באופן חומל, נשפיע על האנושות כולה. כאשר התודעה שלנו נקייה ורגועה, גם המפגש שלנו עם הסביבה הוא כזה.

  • הניחו יד רכה על החזה ואמרו: 'אנו עושים את הכי טוב שאנו יכולים בנסיבות אלו, ברור שקשה, בחיים יש כאב', היו אדיבים עם עצמכם.
  • בחרו פינה שקטה ומקדו את תשומת הלב באוויר הנכנס ויוצא חיזורו ותאמרו : 'טיפוח חמלה דורש אומץ, אנו מוכנים להתגבר על הרגשות הקשים שבדרך' אם עולה רגש לא נעים- חיזרו לנשימה.
  • הסכימו לטפח גינה, התפעלו מכל תנועה וצמיחה. כאשר יופיעו צמחים חולים הסכימו שזהו חלק מהגינה ולא הגינה כולה, המשיכו להשקות ולדשן.
  • היזכרו בדמות חומלת מעברכם, מספר או מהדמיון, אפשרו לה להביט בכם בעניים טובות ולהזכיר לכם איכויות נשכחות, נהלו איתה שיחה בה היא מסבירה לכם את הקשר בין הפעמים שנפגעתם בעבר להתנהגות הנוכחת שלכם, הקשיבו לדרך בה היא מנחה אתכם להפגין רוך כלפי עצמכם ומעודדת אתכם לפעול באופן שונה בו תהיו גאים.
  • הסכימו לקחת 10 דקות ביום לתרגול תנועה רכה, גמישה על מזרן, התנועה היא נהר החיים, היא מניעה סלעים גדולים וחסימות, היא הריפוי גם בנוכחות כאב, קבלו אותה בברכה.
  • סגלו טקס התרוקנות לפני השינה, אתם יכולים לקחת כמה דקות של נשימה תוך שימת לב להתרוקנות האוויר. התנסו בכתיבה חופשית, אינטואיטיבית ומשחררת של כל המחשבות שרצות לכם בראש.
  • אפשרו לעצמכם לחזור לחבילת הבסיס, כל פעם מחדש, בדקו האם אתם ישנים טוב האם אתם מזינים את עצמכם, האם מתקיים איזון במהלך היום בין מנוחה ופעילות, האם הלחץ שאתם חווים מקדם או מכאיב, האם אתם פוגשים מספיק אנשים אוהבים ואם יש צורך- ערכו שינויים.

 

כף רגלי השמאלית

איזה אוצר מסתתר שם עבורך
'בסוף עוד תצטרכי להודות לרגל הזו שלך' אמרה הפיזיותרפיסטית שלי והתכוונה לכך, ואני חשבתי על כל הפסיכולוגיה החיובית הזו, שהיא מאוד מסייעת לך כמטפל ויכולה מאוד להכעיס כשאתה בצד השני. באותו רגע, לא הרגשתי חיבור לחלק שניפגע בי, והייתי זקוקה לניסוח מחדש.
כמטפל שבוחר לעסוק בתחום המכונה פסיכולוגיה חיובית אתה לומד להתבונן במצבים מורכבים ולהצליח להרחיב את הראיה של האדם כך שההתבוננות היא גם במקום הכואב, בפצע, בשבר וגם בסביבתו, מה יש שם לצד השבר שיכול לתמוך בתהליך ההחלמה של האדם וליצור חוסן ויכולת. כמטפלת, את מחפשת את 'המתנה' שבחולי, תומך בשינוי פרדיגמות מחשבתיות ומרחיב את המנעד הרגשי כך שמה שנתפס ברגע השבר כאסון יוכל להיות רק עוד חלק מסיפור חייו השלם של האדם. בעוד שכמטופל, אתה יושב על הספה וכואב לך. אתה מוזמן לעשות את הדבר הכי פחות טבעי, להיכנס לתוך הכאב, השבר, הטראומה לשהות, להכיל את עצמך ולגלות איזה אוצר מסתתר שם עבורך.
כף רגלי השמאלית
הוא שמו של סרט עטור שבחים שיצא בשנות השמונים המתאר את התמודדותו יוצאת הדופן של הסופר והצייר האירי כריסטי בראון עם לקות תנועה קשה. בראון שגדל למשפחת פועלים סבל משיתוק מוחין, משפחתו סברה בשוגג כי הלקות התנועתית קשורה גם בלקות שכלית. כולם, למעט אמו שאפשרה לו לצייר באמצעות כף רגלו השמאלית, האיבר היחיד בו התקיימה תנועה. היצירות שיצאו מכף רגלו היו צוהר לעולמו העשיר של אדם שהוא כל כך הרבה מעבר למגבלה עמה הוא מתמודד. לימים נחשב לגאון בתחומו ויצירותיו הפכו לרבי מכר. בראון, הפך את המגבלה שלו למשאב.
לקחת בעלות על סיפור החיים שלי
אנו שומעים הרבה על העוצמה של הסיפורים שאנו מספרים לעצמנו, כיצד הנרטיב האישי מנחה אותנו בבחירות וההתנהגויות היום יומיות. משפטים כמו 'תחשוב טוב יהיה טוב' הם חלק שולי ולא מספק מתהליך השינוי. למעשה, לכולנו חיים עשירים ומורכבים מלאי חוויות חיוביות כמו גם נקודות שבר. הסיפור האישי נבנה מחלקי הסיפורים והחוויות שבחרנו לקחת ולהאיר. להאיר במובן של היכן אני בוחר לשים את הפוקוס. אם למשל התמודדתי מספר פעמים עם בחינה קשה עד שהשגתי את הציון הנחשק אני יכול להאיר את יכולת ההתמדה או את הכישלון. כולנו מבינים, איך הולך בעולם אדם שמרגיש כבעל יכולת לעומת אדם שחש נכשל. כמה מצליח אני יכול להיות אם התפיסה העצמית שלי היא של אדם שכל הזמן נכשל?
מכאן, החשיבות העצומה של בניית חוסן נפשי בבואנו להתמודד עם החיים ובוודאי אם בחיים אנו חווים משברים ובעצם, מי לא יחווה משבר כזה או אחר בחייו? בחוסן נפשי הכוונה ליכולתו של האדם להתמודד עם מצבי משבר ודחק בחייו ועם נסיבות החיים המשתנות כתוצאה ממשברים אלו. אחת הדרכים לבניית חוסן היא לסייע לאדם לקחת בעלות על סיפור חייו וכך במקום להיטלטל חסר אונים על ידי המשבר, מקבל האדם כלים לחזק את משאביו הפנימיים והחיצוניים ולהפוך את המשבר להזדמנות בה הוא לומד דבר מה חדש על עצמו, יכולותיו, רצונותיו וצרכים ומסוגל לספר סיפור בו הוא הגיבור הראשי המכוון ומנווט את חייו.

להאיר את הדרך עם פנס- סיפור קצת אחר על התמודדות עם פוסט טראומה
בעבודתי פגשתי אלפי אנשים המתמודדים עם אתגרים נפשיים מורכבים ועם מגבלה משמעותית הנובעת כתוצאה מהתמודדות זו, אותם ואת משפחותיהם. נקודת המפגש פעמים רבות הייתה בסמוך לנקודת השבר- עם פרוץ המחלה, אחרי קבלת האבחון, ביציאה מאשפוז, אחרי החרפה נפשית ועוד. למפגש הם היו נכנסים עם כאב החולי וההתמודדות. בכל זאת, איך ניתן להביע הבנה למצוקה העצומה ויחד עם זאת להעיר את התקווה?

ניסוח מחדש של הסיפור האישי הוא כלי רב עוצמה שיכול לסייע בכך. כך היה עם רמי, קצין בעברו שזה עתה השתחרר מאשפוז אחרי שבת זוגו הפנת לו עורף והרחיקה את ילדיו ממנו. רמי מספר כי בשנות נישואיהם המעטות הוא הפך למפלצת, עם השחרור השתלב מהר בתפקיד ניהולי ונתן את הנשמה לעבודה, הלחץ היה עצום והוא היה מגיע בערבים עצבני וקצר תוך שהוא 'מפקד' על בני הבית. זה עוד היה בסדר, בהמשך התחילו הסיוטים ואז הצעקות בלילות וקרה שניסה לחנוק אותה תוך כדי שינה… לאט הפך להיות צל של עצמו, פלשבקים חזרו ביום ובליל, את העבודה הוא עזב ופנה לבקבוק אז התחילו גם ההזיות. עכשיו, נותר לבד, נכה, פגום, תת אדם.
אני מביטה בו ומזהה את מבנה הגוף שפעם היה שרירי וחסון, את מבטו הרגיש והכאוב ונושמת נשימה עמוקה.

'אתה יודע, אני אומרת, אני שומעת ממך את הכאב על השינוי הבלתי מתוכנן בנתיב החיים, את הצער והאכזבה. יחד עם זאת, אני לא יכולה שלא לתהות מהיכן היה לך כל כך הרבה כוח?' רמי שקודם השפיל מבטו מתיישר בכיסא והביט בי, 'כוח? על מה את מדברת? הוא מתפלא'. 'כן, כוח. הרי אתה למדת להוביל חיילים ולכבוש מטרות והנה מטרות החיים שפעם היו לך לא הושגו: עבודה, זוגיות, משפחה יכולת בקלות להרים ידיים ולהישבר. במקום זה היה לך הרבה אומץ להקשיב לקולות השונים שהיו לך בראש. מישהו יכול לקרוא לזה הלם קרב אבל אתה לא נשארת בשוק אלא בחרת להקשיב למפקד הפנימי בך שמבקש להיחלץ ממצב קשה ולהחזיר את השליטה על חייו, בחרת לבקש עזרה, לכן אתה פה היום'. התבוננתי בגבר שישב מולי, לפני רגע שמוט ועכשיו בעל אחיזה על גופו. 'אז מה עושים?' הוא שאל. הרצון לפעול מתעורר כאשר מתעוררת התקווה.

'שאלה מצוינת! מה היית אומר לחייל שלך שהלך לאיבוד?' שאלתי. 'לכוון את המצפן מחדש, לחזור לנקודה האחרונה בה הכיר את הדרך'. 'בדיוק כך!' השבתי, 'זה בדיוק מה שאנחנו נעשה והפעם, לא תהיה לבד, יהיה מי שיאיר לך את הדרך בפנס'.

מרגישים שהפוסט מדבר אליכם? זקוקים לפנס להאיר מחדש נקודות בסיפור החיים שלכם? יש לכם סיפור הצלחה בוא תמכתם בתהליך השינוי של מישהו? כיתבו ויחד נגדיל את הטוב.

יש לדאוג שהחרדות תשארנה גמישות

להסכים לא לסבול מחרדה

כשהייתי צעירה, הייתה לי מן קופסת קרטון כזו בתוכה שמרתי מכתבים ישנים ועליה הודבק דף מעיתון עם הכותרת: "יש לדאוג שהחרדות תשארנה גמישות". זה די מדהים שכשנזכרים אחורה מגלים שהנושאים שמעסיקים אותך היום, העסיקו אותך גם אז: גמישות, משבר, פגיעות וחוסן.

מנקודת מבט רפואית, לחרדה יש מאפיינים, מבנה וטיפול. הפסיכיאטריה, היטיבה לסווג סוגים שונים של חרדות כדי לעזור לנו להתמצא ולהבין: חרדה חברתית, חרדה אובססיבית כפייתית, חרדה פוסט טראומתית ועוד.. אך כשאנו מתבוננים סביבנו, אנו יכולים לשם לב שחרדה נוכחת בהרבה מאוד אנשים שאנחנו מכירים, הם 'חיים איתה' ומוכנים לשאת אותה, לרוב- כי אינם יודעים אחרת. יחד עם זאת, לחרדות, משקל רב, הן מועמסות על האדם על יחסיו עם הסביבה, לעיתים על האנשים הקרובים לו ביותר, משפיעות על תפקודו ועוד… ולמרות שחרדה כל כך נפוצה ואפילו מדבקת, רבים מתקשים לפנות ולקבל עזרה.

בפוסט זה נציע כי, באמצעים פשוטים, של תשומת לב למתרחש בתוכי, כבר ניתן להשיג הקלה ושחרור מחרדה.

איך נזהה חרדה? לחרדה תבנית קוגניטיבית, כלומר, מבנה מחשבתי, מופע גופני, והיא מגיעה עם רגשות דומיננטיים. במחשבות אנו יכולים להיות מוצפים בפחדים לגבי עצמנו, אחרים יקרים, העולם.. אנו יכולים להיות מותקפים ומוצפים בתרחישי אימה הקשורים במוות קרב ואולי שגעון. בגוף נוכל לשים לב לשינויים בדופק שהופך מואץ, ללחץ בחזה, קשיי נשימה, אודם בגוף אולי בחילה ורעד. פעולות יכולות להיות קשורות לעשייה חזרתית שוב ושוב כדי לכאורה להשתחרר או חזרה של אמירות מסוימות, אולי אפילו נרצה להימנע כדי לא לחוות. בחוויה הרגשית יכול להופיע פחד, כעס, חוסר אונים ועוד. לא כל כך נעים להיות בחרדה.

ומה אם הייתם יכולים לשנות את תבנית החשיבה שקוראים לה 'חרדה'?

ישנן דרכים שונות להתמודד עם חרדה. כאן, הייתי רוצה להציע להתייחס אליה כתבנית חשיבה לא יעילה. פשוט כך- ללמוד לזהות את מבנה החשיבה והפעולה ולשנות אותם. כי הרי מתישהו הרגשנו שהמציאות מפחידה וקשה מידי וזה הרגיש כל כך נורא שניסחנו לעצמנו איזו אמירה שאיכשהו השתכנענו להאמין שהיא נכונה. למשל, 'אני לא יושבת ליד ההגה כי דברים מסוכנים קורים על הכביש' או 'מסוכן לצאת מחוץ לבית'. כמובן שהיו לנו סיבות, אלא שעכשיו, המחשבה שולטת בנו ומנהלת את ההתנהגות ההימנעותית בנסיון להתמודד עם הקושי. לעיתים, החרדה מגיעה גם בתור התקף. אם אתם נעים עכשיו באי נוחות בכיסא, אני מבינה אתכם, לא פשוט לקבל שיש לנו אחריות לדבר שגורם לנו סבל. בטח תשמחו לשמוע שיש לנו גם יכולת להפסיק את הסבל, להפסיק את החרדה.

תחשבו לרגע על חרדה שלכם או של אדם היקר לכם- מתי לאחרונה חקרתם את המבנה שלה? לחרדה יש מבנה, יש תבנית פעולה.

כך עובדת חרדה: 1-  גירוי חיצוני מפעיל את מערכת החושים שלנו: זה יכול להיות ריח, שיר, מראה, קול או כל דבר אחר. 2- מתעוררת באופן מידי, כמעט בלתי מודע בגוף מנורת הזהרה 'זהירות סכנה' היא אומרת. 3- אז, רק אז, מגיעה המחשבה. המחשבה מספרת לנו סיפור על עצמנו ועל תחושת המוגנות שלנו היא יכולה להיות 'אני לא מוגן' או 'דברים רעים תמיד קורים רק לי' ואולי 'אני קטן וחלש, אין לי יכולת לשמור על עצמי' כל אחד עם סט המחשבות שלו. מה שבטוח, שלמחשבות יש תבנית.  כשאנו עובדים עם אנשים המתמודדים עם חרדה, אנו מלמדים את האדם לזהות את הטריגרים שהובילו למחשבה וגם את המחשבות האוטומטיות – מה אני אומר לעצמי. 4- לאחר המחשבות מגיעות התחושות: קצב לב עולה, דופק מהיר, הזעה, ערפול, תחושת עלפון, נימול, כאבים חדים ועוד..5-  מופיעים רגשות , בדרך כלל פחד ואימה, חוסר אונים, כעס. 6- מכאן מתקיים רצף פעולות בניסיון 'לתקן' או להימנע מהמצב. כמעט כל מי שחווה חרדה יודע שבבסיסה עומד הפחד מלמות או וגם להשתגע, עד כדי כך היא מפחידה, החרדה. בגלל שהיא כל כך מפחידה, תוכלו לקרוא עוד על טיפול בה, כאן.

אני כל החיים אשאר לבד

אני נזכרת במטופלת יפיפייה, בשנות ה- 30 לחייה שסוף סוף הצליחה למצוא זוגיות כפי שביקשה. בני הזוג שקלו לעבור לגור יחד וחוו התלהבות והתרגשות, אלא שבלילות ההתרגשות הגדולה היתה הופכת לביצה של פחד בה שניהם התחילו לטבוע יחד. בלילות, הופיעו התקפי חרדה עוצמתיים בהם היא היתה מתעוררת בצרחות מכוסה זיעה, רועדת וללא נשימה. התגובה ההגיונית הייתה לפנות למיון אלא ששם שוב ושוב אמרו לה 'זו רק חרדה'. כשנפגשנו, הם היו מותשים וחסרי אונים, הוא חש שהוא לא מבין ולא מצליח לעזור והיא חשה אשמה ומושפלת.

כשחקרנו את החרדה זיהינו את המבנה. קודם מגיע הטריגר, עבורה להתבונן בו ישן ולחשוב שהוא תיכף יקום וילך מחייה. אז התחילו המחשבות האוטומטיות שרצו בראשה כמו סרט אימה, שוב ושוב היא הייתה מקרינה אותן. בסרט הזה רצו כל הזיכרונות בהם נפגעה, כל הפעמים שהכאיבו לה ולא שמעו אותה.

הצעתי לה לעבוד על הגמשת החרדות. בהתחלה זה היה נשמע לה מוזר אך מתוך מצוקתה הסכימה לנסות. סביב המחשבה 'אינני ראויה לאהבה' שאלתי: האם באמת את מכירה מישהו שאינו ראוי לאהבה? איזה פשע ביצעת שמונע ממך להיות ראויה? האם יכול להיות שאנשים משתנים? האם את מכירה אנשים שסלחו לעצמם והפכו חופשיים? בשיח גילינו שלא היא זו שחטאה. בילדותה, נפגעה דווקא מהאנשים הכי קרובים שהיו אמורים לשמור עליה. כדי להגן על עצמה, יצרה את החרדה. חזרנו לרגע ההחלטה, רגע קריטי: מתי כילדה, החלטת שאת מוכנה לחיות עם המחשבה הזו? מתי הסכמת שזה יהיה השריון שישמור עליך מגברים? חזרנו לרגע הכל כך קריטי הזה ומשם עבדנו, ניקינו אותו,  חיזקנו את שיש לחזק בנינו לה תבניות מחשבה חדשות בתוכם סרט מיטיב יותר להקרין לפני השינה, סרט בוא היא רגועה, בטוחה ואהובה ואומרת לעצמה " אני ראויה לקבל אהבה". תוך פגישות בודדות שינינו את מהלך חייה- מדהים נכון? המוח האנושי הוא כלי רב עצמה!

לא חייבים לסבול

חרדות, מלוות רבים מאיתנו, הן באות בצורות שונות ופוגעות בתפקוד היום יומי, יחד עם זאת, הן לא גזרת גורל ואנו לא חייבים לסבול. ניתן לגלות מהי תבנית החשיבה שמפעילה אותן, מה האסטרטגיה וכך להגמיש ולשפר את איכות חיינו וחיי יקירינו.

פעם הגמשת חרדות הייתה עבורי רק שורה על קופסה, היום אני יודעת שאין מחשבה שאנו לא יכולים להגמיש ולשנות, השליטה על חיינו- היא שלנו. תנסו. עוד על תבניות חשיבה ואמונות ניתן לקרוא כאן. הפוסט הזה גרם לכם לחשוב? מכירים דרכים נוספות שעובדות? אנשים שמתמודדים עם חרדה? כתבו אלי ושתפו  בטוחה שיחד נוכל לעשות טוב.

שירלי אשכנזי